קורי היימן

היא אמנית הפועלת מקובנטרי, שהפרקטיקה שלה בוחנת גזע, מגדר וזהות חברתית באמצעות מגוון רחב במכוון של מדיה — טקסט, ספרים, וידאו ופרפורמנס. היא נולדה בקובנטרי ב-1990, בוגרת אוניברסיטת קובנטרי (2012), והפכה לאחד הקולות המובחנים יותר שצמחו מהאקולוגיה של האמנות העכשווית של ווסט מידלנדס בשנות ה-2010. עבודתה ניצבת בצומת של אמנות מושגית, פוליטיקת זהויות ומחקר מונחה-חומר, והיא מתגמלת תשומת לב מעמיקה הן לצורתה והן למסגור שלה.

נקודות מפתח

• הפרקטיקה של היימן מתמקדת בחוויית החיים שלה של זהות גזעית וחברתית, תוך שימוש בחומרים שנמצאו ובנושאים המהדהדים רגשית ונושאים את מה שהיא מתארת כ”התנהגות סמכותית” (authoritative demeanour).
• היא עובדת עם טקסט, ספרים, וידאו ופרפורמנס, ובוחרת את הצורה בהתאם לנושא במקום להתמקם במדיום חתימה יחיד.
• ההכרה שקיבלה כוללת את פרס קארן טרוסל (2012) ואת מלגת New Art West Midlands ופרס הסגן (Runners-Up Prize) (2013).
• הפרסומים שלה במהדורה מוגבלת — Studies for my Father (חוברת) ו-Don’t Worry… I’m an Artist (ספר) — הם יצירות אספנות בפני עצמן, ולא רק תיעוד.
• היא הציגה במסגרת התערוכות של New Art West Midlands, פלטפורמה אזורית שנבחרה בשנת 2016 על ידי סוניה בויס, ג’ון סטזאקר וקתרין סטאוט.

הצהרה ומסגרת מושגית

הצהרתה של היימן ישירה באופן יוצא דופן לגבי נקודת המוצא שלה: כאמנית שחורה, היא מבינה את הדחיקה לשוליים שהמיקום הזה טומן בחובו, והפרקטיקה שלה נוטה להתמקד בשיוכה ובחווייתה של זהות גזעית וחברתית. זו אינה זהות כנושא דקורטיבי, אלא כתנאי מבני המעצב את האופן שבו עבודה נוצרת, נראית ומופצת.

שני רעיונות חוזרים במסגור שלה:

• חוויה ראשונית. עבודתה “נובעת מחוויות ראשוניות עם חומרים/נושאים שנמצאו” — כלומר, החומר הגלם נתקל, לא הומצא, והוא מהדהד רגשית לפני שהוא עובר רציונליזציה.
• התנהגות סמכותית. החומר שנמצא מחזיק, בעיניה, בסמכות משלו. תפקידה של האמנית הוא פחות לכפות משמעות מאשר לנהל משא ומתן עם מה שהחומר כבר טוען.

בליבת התהליך שלה — למרות החלטות לגבי ניכוס (appropriation), עוצמה ויזואלית ומיומנות אוצרותית — טמון הקונספט, שאליו היא מתייחסת כ”חשוב להפליא” וככזה ש”נחשב ללא לאות”. התוצאה, היא מציעה, היא עומק שבו “השיחה הסובבת את האלמנט הוויזואלי הופכת למכילה מאוד בתוך המעורבות ביצירה”. במילים פשוטות: החשיבה אמורה להיות קריאה במפגש, לא נסתרת מאחוריו.

דבר זה מציב את היימן בשושלת העוברת דרך הפרקטיקה המושגית והפוסט-מושגית הבריטית — מסורת של אמנים שעבורם הרעיון והאובייקט הם בלתי נפרדים — תוך שהיא מתחברת לשיחה בינלאומית רחבה יותר על סובייקטיביות שחורה באמנות עכשווית. קוראים המעוניינים בהקשר על תחום רחב זה יכולים לעיין בסקירה הכללית של ויקיפדיה על אמנות עכשווית ובערך על אמנות מושגית.

הצורה עוקבת אחר הנושא: טקסט, ספרים, וידאו, פרפורמנס

הצהרתה של היימן מפורשת בכך ש”צורת עבודתה של היימן משתנה, בהתאם לנושא, ומסתגלת ומתפתחת כראוי”. זוהי מחויבות מתודולוגית, לא חוסר החלטיות. המשמעות היא שהמדיום נבחר משום שהוא ממלא תפקיד ספציפי.

קשורים: Artfinder — Independent Artist Marketplace — שוק המבוסס בבריטניה, בנוי סביב אמנים עצמאיים, עם טווח מחירים רחב באמת..

• טקסט מאפשר לה לעבוד במהירות המחשבה ולפנות לצופה ישירות, ללא תיווך של תמונה.
• ספרים וחוברות מעניקים ליצירה משך זמן ואינטימיות — קורא מחזיק אותה, חוזר אליה, והיא מופצת מעבר לגלריה.
• וידאו מכניס זמן, קול וגוף, דבר שימושי כאשר הנושא הוא ביצוע של זהות או הפער בין האופן שבו משהו נאמר לאופן שבו הוא נראה.
• פרפורמנס מכניס את נוכחותה של האמנית עצמה אל תוך הפריים, וזו לעיתים קרובות הנקודה המרכזית כאשר הנושא הוא החוויה של להיות נצפית.

עבור אמנים וסטודנטים הקוראים זאת, הלקח המעשי ראוי להיכתב בבירור: בחירת מדיום היא החלטה אוצרותית לגבי קהל ומשך זמן. שאלו מה העבודה צריכה — קיר, מדף, מסך, חדר, גוף — ותנו לתשובה זו להכתיב את הצורה. המגוון של היימן הוא מודל למשמעת זו, ולא גישה אקראית.

עבודות נבחרות

• Innocence of the Image (2012)
• Swimming While Black (2014)
• Studies for my Father (2014)

Swimming While Black היא הכותרת שהגיעה רחוק ביותר והיא הדוגמה הברורה ביותר לשיטתה של היימן: ביטוי שהוא בו-זמנית יומיומי וטעון, הנושא היסטוריה של הדרה גזעית מהמרחב הציבורי ומהפנאי, בעודו נשאר, על פניו, תיאור פשוט. רגיסטר כפול זה — דיבור פשוט שנפתח לביקורת מבנית — מאפיין את מתן הכותרים שלה ואת המנוע המושגי של העבודה.

Studies for my Father קיים הן כיצירה והן כחוברת במהדורה מוגבלת, וזו תזכורת שימושית לכך שבפרקטיקה של היימן, הפרסום אינו מזכרת מיצירת האמנות. הוא יצירת האמנות, או אחת מצורותיה.

חביב הקוראים: Singulart — Curated Emerging Artist Gallery — גלריה מקוונת אוצרת לאמנים מתחילים, עם יועץ אמנות אנושי אמיתי בהישג יד..

ביוגרפיה והכרה

• נולדה: קובנטרי, 1990.
• השכלה: אוניברסיטת קובנטרי, בוגרת 2012.
• 2012: זכתה בפרס קארן טרוסל.
• 2013: זכתה במלגת New Art West Midlands ובפרס הסגן (Runners-Up Prize).
• גרה ועובדת: קובנטרי.

המסלול חשוב לכל מי שעוקב אחר קריירות אזוריות. לקובנטרי יש תשתית אמנותית משלה — האוניברסיטה, רשתות הגלריות והסטודיו של העיר, והקרבה שלה לבירמינגהם — וההחלטה של היימן להישאר שם במקום לעבור ללונדון היא חלק מדפוס רחב יותר בקרב אמני ווסט מידלנדס (West Midlands) שבונים פרקטיקות ברות-קיימא בתוך האזור.

מכירות, מהדורות ועמלות

ההצעה המסחרית של היימן היא צרה במתכוון ומבוססת על מהדורות:

• פרסומים במהדורה מוגבלת: Studies for my Father (חוברת) ו-Don’t Worry… I’m an Artist (ספר).
• עבודות למכירה ועמלות: באמצעות קשר ישיר עם האמנית.
• צור קשר: www.coreyhayman.weebly.com

עבור אספנים, פרסומי אמנים במהדורה מוגבלת תופסים נישה ספציפית. הם בדרך כלל נגישים יותר מבחינה מחירית מיצירות ייחודיות, הם סופיים בהגדרה, והם נושאים את הכוונה המושגית של האמנית בצורה שניתן לחיות איתה. כאשר בוחנים כל מהדורת אמן, כדאי לברר כמה דברים לפני הקנייה:

שיקול	מה לברר
גודל מהדורה	כמה עותקים יוצרו, וכמה נותרו זמינים
חתימה ומספור	האם כל עותק חתום וממוספר על ידי האמנית
מצב	האם הפריט מאוחסן ומטופל כפריט אספנות, ולא כעותק לקריאה
מקור (Provenance)	האם הוא נרכש מהאמנית, מגלריה או ממו”ל
תיעוד	האם היצירה מתועדת בארכיון של האמנית עצמה

אף אחד מאלה אינו ייחודי להיימן — אלו הן השאלות הסטנדרטיות לכל יצירה במהדורה — אך הן רלוונטיות במיוחד כאשר המהדורה היא יצירת האמנות העיקרית ולא רפרודוקציה שלה.

הקשר תערוכתי: New Art West Midlands

הפרופיל של היימן קשור לתערוכת New Art West Midlands, חלון הראווה השנתי הנבחר של בוגרי ווסט מידלנדס שמתקיים באתרים שונים ברחבי האזור בין פברואר למאי בכל שנה. מהדורת 2016 התקיימה בין ה-12 בפברואר ל-15 במאי והציגה עבודות של 43 אמנים, שנבחרו על ידי סוניה בויס, ג’ון סטזאקר וקתרין סטאוט — פאנל בחירה המשלב דמות מרכזית באמנות ובאוצרות השחורה הבריטית, אמנית קולאז’ ופוטומונטאז’ בריטית מובילה, ועין של אוצרת בכירה. עצם הבחירה על ידי פאנל זה היא כשלעצמה סימן למעמד ביקורתי.

חלון הראווה המסחרי של האזור, תערוכת SALON, התקיימה בין ה-13 בנובמבר ל-23 בדצמבר 2015 בגלריית Waterhall, במוזיאון ובגלריה לאמנות של בירמינגהם, והציגה אמנות עכשווית למכירה. יחד, שתי המסגרות הללו — אחת סלקטיבית ופונה לבוגרים, ואחת הפונה לשוק — מתארות את המערכת האקולוגית שבה אמנית כמו היימן בונה מוניטין בווסט מידלנדס.

קשורים: Rise Art — Limited Editions & Art Rental Subscription — קנה מהדורות מוגבלות לגמרי או שכור אמנות עכשווית במנוי חודשי..

להקשר על המוסדות והדמויות המעורבים, ראו את הערכים בוויקיפדיה על מוזיאון וגלריה לאמנות של בירמינגהם ועל האמנית Sonia Boyce.

איך לקרוא (ולאסוף) עבודות מסוג זה

פרקטיקה מושגית, מונחית-טקסט וממוקדת-זהות יכולה להיות מרתיעה אם אתם רגילים יותר לציור או פיסול. כמה גישות מעשיות:

• התחילו עם הכותרת. בעבודתה של היימן, הכותרת היא לרוב נקודת הכניסה, לא תווית. קראו אותה כחלק מהיצירה.
• שאלו מה החומר עושה. החומרים שנמצאו (found materials) נושאים היסטוריה משלהם. מאיפה זה הגיע, ומה המשמעות של זה כבר לפני שהאמנית נגעה בזה?
• שימו לב לצורה. אם היצירה היא ספר, קראו אותה כספר. אם זו הופעה, החיות (liveness) היא התוכן.
• הפרידו בין המושג למלאכה. שניהם חשובים, אך במסורת זו המושג אינו עיטור אופציונלי — הוא המבנה הנושא את העומס.
• לרכישות, שאלו על מהדורות ותיעוד. ראו את הטבלה לעיל.

הפשרה היא ממשית: עבודה שמתעדפת מושג על פני פיתוי חזותי מיידי יכולה להיות קשה יותר לחיות איתה וקשה יותר למכור מחדש מאשר קנבס מרשים. הטיעון הנגדי — והסיבה שמוסדות ואספנים רציניים רוכשים אותה — היא שהיא עומדת במבחן של התבוננות וחשיבה חוזרת ונשנית באופן שעבודה דקורטיבית גרידא אינה עושה.

הבחירה שלנו: Saatchi Art — Original Works & Limited Edition Prints — הגלריה המקוונת הגדולה ביותר לאמנות עכשווית מקורית - מבחר ענק, אבל אתה משלם על זה..

מקומה של היימן בשיח הרחב יותר

הפרקטיקה של היימן שייכת לדור של אמנים בריטיים שעבורם שאלות של גזע, מגדר וייצוג אינן נושא מיוחד, אלא הקרקע שעליה נעשית כל עבודה. התעקשותה על חוויה ראשונית, על סמכותו של חומר שנמצא ועל המושג כעיקרון מארגן, מציבה אותה לצד עמיתים העובדים עם טקסט, פרסומים וביצועים ברחבי בריטניה.

גם בסיסה בקובנטרי הוא משמעותי. ווסט מידלנדס פיתחה, במהלך העשור האחרון, סצנת אמנות עכשווית מובחנת באמת — הנתמכת על ידי פלטפורמות כמו New Art West Midlands, על ידי אוניברסיטאות האזור, ועל ידי המוזיאונים והגלריות שלו — ואמנים כמו היימן הם חלק מהסיבה לכך שלסצנה זו יש קול משלה במקום להיות לוויין של לונדון.

שאלות נפוצות

מי זו קורי היימן?

קורי היימן היא אמנית בריטית שנולדה בקובנטרי בשנת 1990. היא למדה באוניברסיטת קובנטרי, סיימה את לימודיה ב-2012, וממשיכה לחיות ולעבוד בקובנטרי. הפרקטיקה שלה מתמקדת בזהות גזעית וחברתית, ועובדת עם טקסט, ספרים, וידאו ופרפורמנס.

באילו נושאים עוסקת עבודתה של קורי היימן?

עבודתה מתמקדת בניסיונה ובהשתייכותה לזהות גזעית וחברתית, כפי שהן נתפסות מנקודת מבטה של אמנית שחורה. היא נבנית מחוויות ראשוניות עם חומרים שנמצאו (found materials) ונושאים המהדהדים רגשית ונושאים סמכות משלהם, כאשר הקונספט הבסיסי נתפס כמרכיב החשוב ביותר בעבודה.

אילו פרסים קיבלה קורי היימן?

היא זכתה בפרס קארן טראסל (Karen Trusselle Prize) בשנת 2012, ובמלגת New Art West Midlands ובפרס המקום השני (Runners-Up Prize) בשנת 2013.

אילו פרסומים הפיקה קורי היימן?

היא הפיקה שני פרסומים במהדורה מוגבלת: Studies for my Father (חוברת) ו-Don’t Worry… I’m an Artist (ספר). שניהם זמינים כמהדורות, ובירורים לגבי יצירות למכירה והזמנות מיוחדות (commissions) יש להפנות לאמנית.

כיצד אוכל לקנות או להזמין יצירה מאת קורי היימן?

מכירת עבודות והזמנות מיוחדות מטופלות ישירות על ידי האמנית. פרטי הקשר שלה ומידע נוסף זמינים בכתובת www.coreyhayman.weebly.com.

היכן הציגה קורי היימן?

עבודותיה הוצגו במסגרת התערוכה New Art West Midlands, תערוכת הסקירה השנתית הנבחרת של בוגרי West Midlands המתקיימת במקומות שונים ברחבי האזור בין פברואר למאי. מהדורת 2016, שכללה 43 אמנים, נבחרה על ידי סוניה בויס, ג’ון סטזאקר וקתרין סטאוט. היא הייתה קשורה גם לתערוכת SALON של האזור, הפונה לשוק, בגלריית ווטרהול (Waterhall Gallery) במוזיאון ובגלריה לאמנות של ברמינגהם.