אנג'לה קינגסטון סוקרת את New Art West Midlands 2015

New Art WM אנג’לה קינגסטון סוקרת את New Art West Midlands 2015 Spirit Collection (2014) מאת ג’ייד סימפסון. השנה או שנתיים הראשונות לאחר סיום תואר באמנות יפות הן קריטיות. הסטודנטים משקיעים את כל כולם בתערוכת הגמר שלהם, ונהנים מתמיכה, ציוד ורוח חברית. ואז… …הקרקע נשמטת מתחת לרגליהם. מעתה עליהם להצליח בכוחות עצמם כאמנים. זהו מסע שעברתי בעצמי: כמו דמות מצוירת מ”לוני טונס” שרצה מעבר לשפת הצוק, תלויה באוויר, כשההבנה מפציעה בה והבהונות מחפשות נואשות אחיזה כלשהי שתמנע את הנפילה. ועבור בוגרים בימינו, לא רק בשל החובות הכבדים שהם נושאים, התהום מעליה הם מרחפים עמוקה ורחבה מתמיד.

New Art West Midlands היא תערוכה רבת-מתחמים שלקחה 30 אמנים חדשים מהאזור והעניקה להם אחיזה יקרת ערך. עבור המבקר, הפרס הוא מעין “תערוכה-כעיתון”: ההזדמנות לחזות ב”כאן ועכשיו” של האמנות החזותית העכשווית. אני שבויה בפרק מתוך רומן גרפי מאת שיג’יי האי (Shijie Hai) הנקרא Sleep Paralysis. המסופר מנקודת מבטו של האמן, הוא מתאר מצב של חצי-ערנות אך חוסר יכולת מוחלט לנוע. רבים מהפריימים הבודדים בסיפור מלאים בחשיכה מוחלטת, או בדפוסים פסיכדליים ומעוררי אי-שקט, או במנורת תקרה המתרבה על התקרה. בפריים האחרון מופיעה פנייה מטרידה: ‘זכור, בפעם הקודמת/ אם תראה את אצבעותיי הופכות לזהב/ עליך להעיר אותי.’ מצב החלימה של האמן שיבש את הזמן וההיגיון, וגם סיפק מעין חידה. וכפי שהציע זיגמונד פרויד, תופעות כמו חלומות ואמנות, וגם חידות או בדיחות, מכילות מנגנונים המאפשרים לנו להציץ אל הלא-מודע. אצבעות שהופכות לזהב? במבט ראשון מדובר בבשר ועצם ההופכים למתכת, אך הביטוי המוזר של שיג’יי האי מתייחס בוודאי גם לתשוקה הבוערת שיש לאמנים להפוך את מה שבידיהם למשהו בעל משמעות חדשה – טרנספורמציה מסתורית שהיא עבורם יקרה כזהב. עליך להעיר אותי? המשפט האחרון הזה ביצירה האמנותית נראה לי כקשור לדילמה של האמנים הזקוקים לקהל. ללא קהל, יצירת אמנות היא דרך ללא מוצא, מבוי סתום – מעין שיתוק.

Squid (2014) מאת מגן שרידן. הלחיצה של מגן שרידן על כפתור הצמצם במצלמתה הולידה בדיוק את סוג האלכימיה אליו רומז החלום של שיג’יי האי, והצילום שלה, הנקרא Squid, בהחלט לוכד את תשומת לבי – ושל אחרים, כפי ששמתי לב בעת ביקורי בתערוכה. ישנו חייזן כתום בוהק, עם ראש נפוח, עיניים מכוסות בגלימה וגפ קדמית מפוצלת. אך אם מביטים שוב, מתברר שהצילום הוא למעשה של רוכל דגים, עם זוג דיונונים התלויים מול פניו, זרועו השמאלית מעוותת משנתפסה באמצע תנועה, והתאורה המלאכותית הופכת את הצבעים למוזרים כמדע בדיוני. זהו מחזה מוזר ומטריד בצורה נפלאה. אחד הבודקים, בדוויר ויליאמס (Bedwyr Williams), כתב כי היצירה ‘גרמה לי להתיישב בזקיפות ולחוש בחילה בו-זמנית’. ליסה מארי ויליאמס מפגינה מיומנות עילאית בשילוב חפצים וחומרים יומיומיים ביותר כדי ליצור משלה סוג של זהב: פסלים הפועמים באנושיות. במרכז הטבלו שלה, Fluoxetine – הקרוי על שם תרופה לדיכאון ולהפרעה טורדנית-כפייתית – ניצב ‘שד’ ענק, עשוי מגרביים ממולאים בכותנה, עם ‘ורידים’ עשויים חוט כחול וחוט אדום, אשר תקע את עצמו מתחת לשולחן שבור. מולו, כמה מקטעי עץ מחובריים נראים כזוג רגליים, עמידתן חלקית מגוננת וחלקית אחוזת פאניקה, והן נועלות נעלי גברים ששרוכיהן התירו. בצד אחד ניצב ילד קטנטן עם ראש פומפון מוגזם, עד עצוב לכל המתרחש. נרטיבים המביעים הזדהות עם קריסה משפחתית מחלחלים דרך הכל ומסביבו.

Worth a look: Artfinder — Independent Artist Marketplace — UK-based marketplace built around independent artists, with a genuinely wide price range..

Fluoxetine (2014) מאת ליסה-מארי ויליאמס. אני מדמיין את ג’ייד סימפסון כאמנית שמרבה להתעסק ולשחק עם דברים, מעבירה בד בין ידיה, אוספת חפצים משונים, אוחזת בהם בדרכים שונות ובוחנת אותם ממגוון זוויות. עד שקורה משהו בלתי צפוי – ויקר ערך. הפסל שלה The Spirit Collection הוא קיבוץ מרשים של חיות מורכבות, בגובה של יותר משני מטרים, שנוצר על ידי הצעת בדים על עץ וקרטון. ישנו דוב-קוטב-נחש, חזיר-בר-צרצר-צפרדע, ניבתן-זרזיר, והאהוב על כולם, שחף עם מתלים מעץ הפשוקים החוצה כמקור וטפרים. מצד אחד, ליצורים הללו יש קסם עצום, ומצד שני הם מפחידים: The Spirit Collection נראה הן כפרשנות על סנטימנטליות אנושית והן כנבואת זעם של הטבע. ישנה רגשנות רבה ב-New Art West Midlands, ויצירתו של ג’יימס טרנר, John Millais, משמשת כמעין סתירה לכך. הוא הרכיב שקיפות של ציורו המפורסם והמרגש של מילה, The Blind Girl, על גבי קופסת תאורה. ראש בסגנון ‘אצטקי’ מחליף את הנערה העיוורת, ועיטורים מסולסלים עוטפים אותה ונכנסים לעיני בן לווייתה. יתר על כן, התוספות הללו נדלקות ברצף של צבעים, היוצרים אפקט של תיבת נגינה וורליצר (Wurlitzer). כאשר אתם ואני מבקרים בתערוכות, אנו הקהל שהאמנים פשוט חייבים, לא רק מבחינת הישרדות פסיכולוגית – ומעולם לא יותר מאשר בשלב המסחרר והמוקדם הזה בקריירה שלהם.

New Art West Midlands, בעומק וברוחב הכישרון שהיא מציגה, ראויה לתשומת הלב הנלהבת שלנו. אנג’לה קינגסטון אוצרת וכותבת בתחום האמנות החזותית http://www.angelakingston.co.uk תערוכה 2015 13 בנובמבר – 23 בדצמבר תערוכת SALON מציגה אמנות עכשווית למכירה בגלריית Waterhall, מוזיאון בירמינגהם וגלריית האמנות. תערוכה 2016 12 בפברואר - 15 במאי תערוכה נבחרת של בוגרי אזור המידלנדס המערביים, המתקיימת במתחמים שונים ברחבי האזור בין פברואר למאי מדי שנה. תערוכת New Art West Midlands 2016 נבחרה על ידי סוניה בויס (Sonia Boyce), ג’ון סטזקר (John Stezaker) וקתרין סטאוט (Katharine Stout) ומציגה עבודות של 43 אמנים. מערכת Barbara Walker’s Shock and Awe בביקורת מאת אנדרו ג’קסון יום שישי, 13 במאי 2016 טרוור פיט ואיחוד רחוב פרסטון יום רביעי, 13 באפריל 2016 הרשמה חברים של New Art WM אם אתם מעוניינים להישאר מעודכנים באמנות העכשווית באזור או ברכישת ואיסוף יצירות אמנות, אנא הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו. רשת האוצרים אם אתם אוצרים או אנשי מקצוע בתחום האמנות החזותית ומעוניינים בנוף האמנות העכשווית של המידלנדס המערביים, אנא הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו. אנג’לה קינגסטון סוקרת את New Art West Midlands 2015 - New Art WM פיתוח השוק לאמנות עכשווית במידלנדס המערביים 7ads6x98y

P.S. A few readers have asked which online art marketplace we actually reach for — it's Artfinder — Independent Artist Marketplace; take a look here if you want the current details.